מבנה השד

מחקר מבוסס ראיות

אנו עובדים עם אנשי מקצוע מנוסים בתחום הרפואה ועובדים בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות, בתי חולים ומוסדות מחקר ברחבי העולם. עוד

שאיבה בשני שלבים

ההנקה היא אחת החוויות היפות והטבעיות ביותר שאם חולקת עם תינוקה. אלה שעות מיוחדות שבהן האם והתינוק חווים קרבה עזה ואינטימיות. ההנקה גם פרקטית, כי החלב תמיד זמין בטמפרטורה הנכונה, בכל פעם שהתינוק רעב. יתרה מזאת, ההנקה משפרת את בריאות האם והתינוק בדרכים רבות ושונות עוד

שאיבה בשני שלבים

שאיבה כפולה

התועלת בשאיבה כפולה ביחס לשאיבה בודדת, ידועים היטב, אך המחקרים המדעיים האחרונים לא רק שאישרו זאת, אלא אף חשפו יתרונות לאם השואבת. עוד

שאיבה כפולה

יניקת התינוק

ראה איך התינוק יונק מהשד עוד

Anatomy of the Lactating Breast
Anatomy of the Lactating Breast

האנטומיה של השד המפריש חלב

הדמיות האולטרסאונד השתפרו מאוד בעשר השנים האחרונות, ושיפור זה אפשר למומחים לחקור את האנטומיה של השד המפריש חלב ביתר פירוט.
התמונות בספרי הפיזיולוגיה והאנטומיה לא השתנו במשך 150 שנה.
כשד"ר דונה גדס מאוניברסיטת אוסטרליה המערבית חקרה את שחרור החלב, העלו בה התמונות שראתה באולטרסאונד ספקות לגבי מה שהוצג בספרי הלימוד.
היא המשיכה במחקר, בתמיכת Medela, והתוצאות היו מהפכניות.
 

This image has been created to show the revised knowledge.
This image has been created to show the revised knowledge.
Anatomy of women's breast

ניתן לראות שרשת הצינוריות נפרשת מתוך מוקד, הולכת ומתפצלת עד עומק השד, ויש 'מאגרים' או 'סינוסים מובילי חלב' קרוב לפטמה. לא רואים זאת בתמונה, אך נהוג היה אז לחשוב שיש בין 15 ל-20 צינוריות, ושנפח רקמת הבלוטות שווה לנפח רקמת השומן.
המחקר שנערך באוניברסיטת אוסטרליה המערבית הציג 4 הבדלים עיקריים:
• הצינוריות מתפצלות בקרבת הפטמה
• הסינוסים מובילי החלב שקיומם נחשב למוסכמה, אינם קיימים כלל
• רקמת הבלוטות קרובה לפטמה
• כמות השומן התת-עורי בבסיס הפטמה מינימלית
 

ניתן לראות את ההשוואה כאן:

חברת Medela הפיקה תמונה לאיור הממצאים החדשים, וכיום משתמשים ספרי לימוד ואתרי אינטרנט רבים בתמונה זו כבסיס.

ניתן להוריד חומר זה וחומרים נוספים כאן:

חשיבות מעשית

המידע שנרכש אינו משפיע בהכרח על דרכי הפעולה שלנו, אך הוא בהחלט יכול לעזור לנו להבין למה אנחנו עושים מה שאנחנו עושים!
צריך לשים לב ל-3 היבטים מרכזיים בקשר להנקה או השאיבה המעשית:
1. שחרור ראשוני מהיר של החלב חשוב להפקת חלב יעילה
2. מגן השד צריך להיות במידה המתאימה לכל אחת מהאימהות
3. מיקום היד: כשתומכים בשד או בעת שאיבה ביד
 

1. שחרור ראשוני מהיר ויעיל של החלב חשוב להפקת חלב אופטימלית

לא נצפו כל סינוסים מובילי חלב, וניתן להסיק מכך שאין אחסון של הרבה חלב בצינוריות, וניתן להפיק רק מעט מאוד חלב לפני שחרור החלב. ידוע שתינוקות מתחילים במציצה מהירה המגרה את השד לשחרר חלב, והמחקר מראה ששחרור ראשוני מהיר של החלב מוביל ליותר שחרור חלב מאוחר יותר. למעשה, 80% מהחלב מופק ב-7 הדקות הראשונות של השאיבה במשאבת שני השלבים בעוצמת השאיבה המקסימלית הנוחה (Kent et al 2006).
אם כן, כדי לעזור להתחיל את שחרור החלב חשוב לוודא שתפיסת השד על ידיד התינוק טובה, ואם שואבים, חשוב להשתמש במשאבת חלב המגרה ביעילות את שחרור החלב.
 

2. מגן השד צריך להיות במידה המתאימה לכל אחת מהאימהות

מגן שד מותאם היטב אינו לוחץ על צינוריות החלב הקרובות לפני השטח. הוא מאפשר העברה שלמה ונוחה של החלב מהשד למכל.
ניתן לבדוק אם את ממליצה על המידה הנכונה כאן:
 

3. מיקום היד: כשתומכים בשד בהנקה או בשאיבה

כ-65% מרקמת הבלוטות נמצאים ב-30 המ"מ הקרובים לפטמה, והצינוריות קרובות למדי לפני השד. לכן חשוב לשים לב למיקום הידיים והאצבעות במהלך ההנקה או השאיבה. לחץ על הצינוריות והרקמות עלול למנוע זרימה חופשית של החלב ולהוביל לחסימות ובעקבותיהן לגודש ולירידה באספקת החלב. כשהחלב לא יוצא מהשד, נוצר חלבון בשם Feedback Inhibitor of Lactation (FIL)‏, המעכב ייצור של חלב נוסף. כשכמות ה-FIL גדלה, נשלח אות אל ההיפותלמוס, המסמן לו להפחית את הפרולקטין ובכך להפחית את ייצור החלב. כדי למנוע זאת, יש להסביר לאימהות איך למקם את התינוק, כך שלא יהיה צורך ביצירת לחץ חזק על השד בהנקה או בשאיבה.
 

חומר קריאה נוסף:

Further Reading:

Gooding M. J., Finlay J., Shipley J.A., Halliwell M., and Duck F.A. Three-dimensional ultrasound imaging of mammary ducts in lactating women: a feasibility study. Journal of Ultrasound Medicine 29 (1):95-103 (2010)

Kent, J.C., Mitoulas, L.R., Cox, D.B., Owens, R.A. and Hartmann, P.E. Breast volume and milk production during extended lactation in women. Experimental Physiology 84: 435-447 (1999)

Kent, J.C., Ramsay, D.T, Doherty, D., Larsson, M. and Hartmann, P.E. Response of breasts to different stimulation patterns of an electric breast pump. Journal of Human Lactation 19: 179 - 186 (2003)

Mitoulas, L.R., Lai, C.T., Gurrin, L.C., Larsson, M. and Hartmann, P.E. Efficacy of breastmilk expression using an electric breast pump. Journal of Human Lactation 18(4): 344-352 (2002)

Mitoulas, L.R., Lai, C.T., Gurrin, L.C., Larsson, M. and Hartmann, P.E. Effect of vacuum profile on breast milk expression using an electric breast pump. Journal of Human Lactation 18(4): 353-360 (2002)

Ramsay DT, Kent JC, Hartmann RA and Hartmann PE (2005) Anatomy of the lactating human breast redefined with ultrasound imaging. Juornal of anatomy, 206:525-534

Ramsay, D.T., Kent, J.C., Owens, R.A. and Hartmann, P.E. Ultrasound imaging of milk ejection in the breast of lactating women. Pediatrics 113: 361 - 367 (2004)

Ramsay, D.T., Mitoulas, L.R., Kent, J.C., Larsson, M. and Hartmann, P.E. The use of ultrasound to characterize milk ejection in women using an electric breast pump. Journal of Human Lactation 21(4): 421- 428 (2005)

Ramsay, D.T. Mitoulas, L.R., Kent, J.C., Cregan, M.D., Doherty, D.A., Larsson, M. and Hartmann, P.E. Milk flow rates can be used to identify and investigate milk ejection in women expressing breast milk using an electric breast pump. Breastfeeding Medicine 1: 14 - 23 (2006)

חשוב מאוד להמשיך במחקר כדי לעודד אימהות ותינוקות להמשיך בהנקה זמן רב ככל האפשר.
קבוצת Medela קיימת כדי לקדם את בריאות האימהות והתינוקות באמצעות הכוח והחיוניות האצורים בחלב האם, ואנו נמשיך לבצע מחקר ולספק מידע עדכני לצוות הרפואי התומך באימהות המניקות.
כנסי המחקר השנתיים שלנו ((קישור לאירועים)) הם הזדמנות למומחים שלנו להגיע אל השטח והזדמנות בשבילכם, כאנשי מקצוע, ללמוד ישירות מהם ולהמשיך לשפר את תפקודכם.